דו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר שפורסם היום (ג'), חושף כי שכר הרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט, הסתכם ב-2018 ב-98 אלף שקל בחודש. מדובר על עלייה של כ-10% לעומת 2017, אז הוא הסתכם ב-88.8 אלף שקל. שכר האלופים בצהל עלה בכ-8% לפי אותו הדו"ח, מ-63 אלף שקל ל-68 אלף שקל בחודש, ושכר תתי האלופים קפץ בכ-9%, ל-56 אלף שקל בחודש.
אם איזנקוט או אחד מאלופיו קוראים את השורות האלו הם בוודאי מתפלאים. הם לא שמו לב לזינוק הזה בשכרם בין 2017 ל-2018. הסיבה לכך היא ששכרם אכן לא זינק. העלייה היא פרי תהליך של הגברת השקיפות שנקט צה"ל בשנה האחרונה. בעקבות הגברת השקיפות הזאת, במשרד האוצר פשוט נקטו השנה במתודולוגיה שונה לאפיון השכר. ליתר דיוק, ב-2018 הוכללו בדו"ח רכיבים שלא נכללו בו בעבר. המשמעות היא שהשכר אליו נחשף הציבור השנה תואם יותר את התגמול האמיתי שרואים קציני צה"ל. הוא כולל מענקים דוגמת "מענק היובל", "תמריץ חתימה" או מענקים סקטוריאליים שנועדו לשמר בכירים בצבא בתחומים ספציפיים כמו ענף הטכנולוגיה. זה עדיין לא כולל את כלל התגמולים של אלו שפרנסתם מגיעה מצה"ל. רכיבים כמו שי לחג, זקיפת רכב והטבות מזון אינם מחושבים בדו"ח.
ממוצע המשכורות כן חושף את המאמצים של הצבא לשמר קצינים בצה"ל, המביא לזינוק מהיר בשכר בין דרגה לדרגה. כך, בעוד שסגן ירוויח מעט פחות מעשרת אלפים שקל בחודש, סרן ירוויח מעט יותר מ-14 אלף שקל, ורב סרן כבר ירוויח כמעט 23 אלף שקל בחודש.
צילום:
עוד שינוי שביצע האוצר השנה נוגע לדרך בה הוא אומד את השכר בצה"ל - תוך שהוא מפריד אותו לחיילים המשרתים ב"קבע ראשוני": עד לדרגה של רב סמל כשמדובר בנגדים ועד לדרגה של סרן כשמדובר בקצינים. אי לכך, לא ניתן להעריך בכמה עלה השכר הממוצע בכלל הצבא.
בהתעלם מהצבא, המגזר בו נרשמה עליית השכר הגדולה ביותר בצה"ל ב-2018 הוא זה של "הגופים החשאיים" – דוגמת המוסד והשב"כ - שהציגו עליית שכר של 4% יחסית ל-2017, לרמה של 22.3 שקל בחודש. אחריהם נמצא השב"ס בו השכר הממוצע עלה ב-3% ל-16.5 אלף שקל בחודש, ומיד אחר כך הגוף שמציג את השכר הממוצע הגובה ביותר במערכת הביטחון: יחידות הסמך של מערכת הביטחון – בהן נכללים גופים דוגמת הקריה למחקר גרעיני (קמ”ג) בדימונה, המרכז למחקר גרעיני (ממ”ג) בנחל שורק, המכון למחקר ביולוגי בנס ציונה, רשות המעברים היבשתיים, האגף לחיילים משוחררים, יחידת המוזיאונים ועוד. ביחידות הסמך השכר הממוצע עלה ב-2% ל-29.2 אלף שקל בחודש. בקרב ציבור האזרחים עובדי צהל היתה עלייה של 1% בלבד בשכר. לא מדובר בזינוק מנותק מהמציאות, לאור זאת שהשכר הממוצע בכלל המשק לשכיר ב-2018 עלה ב-3.6% לעומת 2017.
משתלם להיות אקדמאים
הדו"ח מציג את ההפרשים העצומים בין העובדים של מערכת הביטחון הנהנים מדירוג מינהלי - לאלו המקבלים את שכרם לפי דירוג האקדמאים. ספק אם יש עוד מקומות עבודה במשק בהם ההשכלה משתלמת כך. בגופים החשאיים, למשל ממוצע השכר של אלו עם הדירוג האקדמאי הוא 26 אלף שקלים בחודש לעומת 12 אלף שקלים בחודש לדירוג המנהלי.
העובדה שמערכת הביטחון רחוקה מלהיות שוויונית מתבטאת גם בכך שהפערים גדולים גם בחלוקה לפי עשירונים. העשירון העליון של אזרחים עובדי צה"ל בדירוג אקדמאי מרוויח כ-30 אלף שקל בממוצע. העשירון התחתון של אזרחים עובדי צה"ל בדירוג זה מרוויח 7,400 שקל בחודש. העשירון העליון בדירוג האקדמי ביחידות הסמך מרוויח 49 אלף שקל בחודש. לעומת 13.5 אלף שקל שמרוויח העשירון התחתון.
הבונוס הגדול – בפרישה
הדו"ח גם מזכיר כי הבונוס הגדול של המשרתים בצה"ל מגיע עם פרישתם ממערכת הביטחון. שיעור ניכר מהמשרתים במערכת הביטחון עדיין פורשים עם פנסיה תקציבית שגובהה עולה ככל שהוותק עולה. גיל הפרישה המוקדם מביא לכך שהפורשים כיום ממערכת הביטחון זכאים להטבת פנסיה תקציבית גדולה בהרבה משאר עובדי המגזר הציבורי.
הרטמכ"ל הקודם גדי איזנקוטצילום: אמיל סלמן
גם אם הקצבה החודשית הממוצעת בצה"ל אינה הגבוהה ביותר מכלל גופי הביטחון, התוצאה היא שבעוד שסך התשלומים הכולל במשרדי הממשלה ובמערכות הבריאות והחינוך נמוך מ-2 מיליון שקל בממוצע לעובד, בגופים החשאיים התשלומים הם כ-7 מיליון שקל, ובצה"ל – קרוב ל-8 מיליון שקל בממוצע.
הדו"ח גם חושף את הפערים בין גברים ונשים במערכת הביטחון. ככל שהשכר גבוה יותר בגוף - הפער גדול יותר. בגופים החשאיים נשים מרוויחות 27% פחות מגברים. ביחידות הסמך הנשים מרוויחות בממוצע 19% פחות מהגברים.
תגיות:
2020-02-04 10:58:39Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiK2h0dHBzOi8vd3d3LnRoZW1hcmtlci5jb20vYWxsbmV3cy8xLjg0OTQxMjjSAS9odHRwczovL3d3dy50aGVtYXJrZXIuY29tL2FtcC9hbGxuZXdzLzEuODQ5NDEyOA?oc=5
52781800252632
Bagikan Berita Ini
0 Response to "100 אלף שקל בחודש לרמטכ"ל, 23 אלף לרב סרן - וכמה מרוויחים במוסד: נתוני השכר במערכת הביטחון נחשפים - TheMarker"
Post a Comment